"העולם הלבן" – הויז'ואל נובל הישראלי הראשון

אני לא יודע אפילו איפה להתחיל בכל הנוגע לpost-mortem הזה..

היו כל כך הרבה דברים באותה תקופה שהשפיעו על התוצר הלא מלוטש הזה, שלמרות הכל מרגיש כמו הצלחה עבורי. אולי בגלל העובדה שמלכתחילה לא חשבתי שיהיה תוצר. אולי בגלל שהייתה כל כך הרבה מורכבות בתהליך ואולי כי ההערכה של כ120 שחקנים ששיחקו נדמה לי כמו מספר לא קטן ביחס לפיתוח החובבני שלנו.

מהו "העולם הלבן"?

העולם הלבן (שוחרר בסוף 2015) הוא משחק נובלה ויז'ואלית הישראלי הראשון מסוגו והראשון בעברית. ההיסטוריה של משחקים ישראליים שקרובים לז'אנר הם משחקי point-n-click עתיקים למדיי שמאז יציאתם לא קרה הרבה. העלילה של העולם הלבן מתעסקת בטום, בחור אפרורי שמתעורר לתוך עולם מוזר בו נדמה כי מזג האוויר קפוא בזמן ועליו להתמודד עם שלג מתמיד כמו גם מגוון סכנות. עם הזמן הוא מגלה שהוא לא לבד בעולם הזה ויחד כולם מחפשים את הדרך החוצה.

האם "העולם הלבן" הוא משחק טוב? על אף ש"העולם הלבן" לא נוראי, אני לא חושב שהוא היה משחק טוב.

פיתוח המשחק – מחלום שאפתני מדי למציאות

בעודי בתיכון, הרגשתי שהתחביב שלי בפיתוח משחקי מחשב הגיע לרמה שאני יכול להרים פרוייקט מלא בפעם הראשונה. עם זאת, בתור תיכוניסט ללא ספק היה קשה למצוא זמן והנסיון המקצועי היה מועט יחסית. אמנם, שינסתי מותניים ויצאתי לדרך עם מספר חברים, בתקווה לירות יריית פתיחה שתביא לתשומת לב מצד הקהילה ברשת. למרבה המזל, מצאתי בקהילה הרבה אנשים שאפתניים נוספים שהחליטו שלהשתתף בפרויקט מלא של פיתוח משחק בזמן הפנוי יכול להיות מגניב.

שלב א' – קומוניזם

מאחר ולא היה לי נסיון ניהולי הרעיון הראשון שלי היה – להצית את האש בעזרת דמוקרטיה. התחלנו בIRC ועשינו הצבעות. בנוסף, בזמנו הייתי מהופנט בכל הנוגע ליצירת סביבות חברתיות מוזרות והגישה הייתה.. מעט קומוניסטית. על אף שידוע במה כל אחד התמקצע – היה נסיון לתת שוויון קול ושוויון רווח בלי קשר לתרומה ולדיון. המניע היה – יש הרבה כח אדם שמוכן לתת הזמן שלו – כדאי לתת לו קול. והיי, הרי כולם כאן מתנדבים לא? כמו הקומוניזם האמיתי – זה היה אסון. אנשים היו כל כך אבודים בכל הנוגע למה המטרה הסופית של הפרויקט והדרכים להגשמה, כולם בערך הסכימו לא להסכים והמיקרופון הגיע אליי. בלי לדעת מה לומר החלטתי שאם אין לנו כיוון, אצטרך לסגור את הפרויקט כמו שהוא כרגע ולהבין אם הוא חוזר בקונפיגורציה חדשה.

שלב ב' – סוף לטמטום ותחילת טמטום חדש

מאחר והיה לי מעט מאוד נסיון ניהולי הרעיון הראשון שלי היה – להצית את האש בעזרת חזון שאפתני מדי. התחלנו בצ'אט סקייפ והפרוייקט הפך לשלי. החזון היה שלי ומי שהיה מעוניין היה צריך לקבל את הסמכות שלי כמארגן הפרויקט. באופן מפתיע אנשים שמחו להצטרף לסידור החדש, באופן לא מפתיע זה שיפר את המצב. המסמכים נכתבו, צוותים הוקמו ובתחילת הדרך היינו כעשרה מתנדבים. החבר שהתחיל איתי כתב את העלילה ביחד עם עוד 2 בחורים כמחלקת עלילה, 2 ציירים כמחלקת ארט, אני ועוד בחור מרימון עבדנו על המוסיקה, מדובבת שעבדה כבר בדיבוב בכמה מקומות התנדבה גם כן. השאר היו חברים סטטיים יחסית שעזרו לנהל ולכוון וגם לעשות טסטים. עשיתי את התכנות בנוסף. לו"ז-ים של מפגשים חד שבועיים ודו שבועיים התחילו ללחוץ, מתנדבים נעלמים ומופיעים, השאפתנות גרמה להגברת הלחץ עד שאחד אחרי השני כולם נשברו.

שלב ג' – הבנת הטעויות ופלסטרים לקראת שחרור

כאמור – הייתי ללא נסיון ניהולי וזה למעשה מה שגרם לי לעשות את הטעות המפורסמת של להתערב בחזון אנשי המקצוע. הסיבה שהייתה לי היא שלמשחק לא נדמה שהייתה פואנטה או שלמות. הרעיון של לחקור רעיונות עלילתיים מורכבים נראה בזמנו כמו הדבר השאפתני והאובר-שאפתנות הובילה למצב הסופי. כולם עזבו את הפרויקט בזמן לפוש האחרון מה שאמר שהייתי צריך לסיים את החלקים שלא היו כתובים, ולהרכיב את החלקים יחדיו. באופן מפתיע, התוצר הסופי היה לא נוראי מדי – כשעתיים של תוכן. במובן הזה כן הייתה הצלחה – רציתי פרויקט מלא ושלם וזה שם. אבל העלילה הועברה בצורה לא טובה מספיק ובעיקר לא ברורה, על אף שהמסמכים מאחור היו קוהרנטיים. הסגנון של הציורים השתנה כל הזמן כי חלק היו משופצים וחלק פשוט עברו פלסטרים. לא היה לי מה לעשות אלא לשפץ הכל לקראת שחרור וקיוויתי לטוב ביותר.

שלב ד' – שחרור ופידבק

היו שאהבו את המשחק, בזכות הראוט הראשי שהסתבר כמסלול הברור ביותר והשלם ביותר. היה קוהרנטי יחסית והכיל את עיקר המשחק ובעצם הסביר מה היה "העולם הלבן", כמו גם סיום שהיה epic ושאפתני כמו שרציתי. אמנם, נדמה שרוב השחקנים לא נהנו כ"כ מהראוטים האחרים. בנוסף, היו מעטים מאוד שסיימו את כל הראוטים. אם ניקח בחשבון שהמשחק קצר מאוד נדמה שסה"כ הוא לא נחל הצלחה. אמנם, בהתחשב בכך שהכל התחיל אי שם בתיכון.. אולי זה היה מעל ומעבר שהמשחק לא יהיה איום ונורא. וזו המוטיבציה שגרמה לי להמשיך ולשחרר גרסא מתורגמת שהיא למרבה הצער כן הייתה נוראית. הפידבק מחו"ל ברובו היה שלילי למעט מספר קטן של אנשים שהעריכו את העובדה שהכל נעשה התנדבותית וכו'.

clearSky.png

מסקנות ולקחים

מה עושים בעבור פרויקטים כאלה? אני מרגיש כאילו הפרויקט הייתה דרך מעולה עבור כל החברה' שידעו שהם יכולים לעשות יותר ממה שהולך עכשיו בחייהם. חיילים, סטודנטים, תיכוניסטים משועממים – הצלחנו להשיג משהו מעבר. לא ייצרנו את התוצר שחלמתי בתחילת הדרך, לא כל השאפתנות השתלמה. לא כולם היו 100% מקצועיים. אבל עברנו חוויה שאין שנייה לה אני מאמין – מטלה עבור מטרה משותפת שכולם רוצים מאיזושהי סיבה. למטלה כזו בד"כ קוראים קריירה (בעוד שעבודה היא מטלה שלא היית עושה ללא תגמול נוסף), ולקחנו את ההזדמנות ביחד עם כל הסיכונים.

טוב אז מה המסקנה בכל השיקום התדמיתי הזה? – שגם אם ידוע כי הפרויקט עשוי להסתיים בצורה שונה מהמתוכנן, כדאי מאוד לצאת למסע.

"העולם הלבן" הוא לא משחק טוב – הוא לא מלוטש מספיק. אני לא הייתי מנהל טוב – התערבתי בלי סיבה טובה בעבודה שאנשים אחרים מבינים בה יותר ממני. מתנדבים נעלמו מפגישות – לא האמינו בפרויקט מספיק ולכן העדיפות עבורו הלכה וקטנה. החברות של אנשים נפגעה.

"העולם הלבן" הוא משחק לא נוראי – בהינתן ההזדמנות העקרונות העלילתיים שלו הופכים גרנדיוזיים. הצלחתי לשחרר את המשחק ולנהל תשעה מתנדבים בתיכון. מתנדבים נתנו מזמנם החופשי – הם עדיין האמינו במידת מה בפרויקט והחליטו לחזור. על אף הנתקים, הזיכרון (שלי לפחות) מהתקופה הייתה של אתגר וכיף תמידי – הגשמנו חלום והתווינו את הדרך לבאים אחרינו, על אף המחירים ששולמו.

העולם הלבן – ויז'ואל נובל ישראלי בעברית

גרסאת אונליין

גרסא אופליין (GameJolt)

מסמכים קוד מקור ועוד (Github)

סאונדטרק

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s