DDLC – דקונסטרקציה של ויז'ואל נובל?

הקדמה

יצא לי בעברי לשחק בויז'ואל נובלס. מדובר במעין נובלה אינטרקטיבית בה ניתן להשפיע על הסיפור אותו קוראים והוא מלווה בגראפיקה וצלילים. ויז'ואל נובלס מתייחסים לנובלות שמגיעות ליפן בצורה שנחשבת לרוב כמשחק של ממש ויצאו משם כותרים שמאוחר יותר אומצו גם לאנימה כמו Clannad, Steins; Gate ועוד
יצא לי בעברי ליצור "ויז'ואל נובל". אחד ישראלי אז לא בדיוק ויז'ואל נובל (שמקורו ביפן) אבל אני מבין מה דרוש כדי להכין אחד, מהן נקודות המכירה של המדיה הזו וכו'.

ז'אנרים בויז'ואל נובל

DDLC הינו ויז'ואל נובל שלוקח תת-ז'אנר בין העצומים שקיימים בויז'ואל נובלס שנקרא Dating-Sim VN – ויז'ואל נובל שמדמה פגישות ומערכות יחסים עם בחורות דו-מימדיות ובמידה מסויימת אפשר לומר שקלאנד עונה על ההגדרה הזו ואף לצד ה"אפל" שלו – הארם. המילה הארם מתייחסת לאלמנט עלילתי בו מספר בחורות מתעניינות בבחור אחד (המקרה ההפוך נקרא פשוט reverse-harem). במילים אחרות – קיים מספר לא קטן של VNs מהסוג של Dating-Sim עם אלמנט של harem או reverse-harem בתוכם – כלומר מספר דמויות מהמין המנוגד משל השחקן או השחקנית שמתעניינות בו או בה כל העת. נקודת המכירה של המשחק מתמקדת מן הסתם ביכולת העינוג-העצמי של השחקן, לכן לרוב הז'אנר הזה של נובלות ויז'ואליות נוטה לכיוון של רומנטיקה זולה מאוד, שטחית מאוד כלפי מבחר רחב מספיק של בחורות/בחורים (או לפחות 'טיפוסים' גנריים שונים) שכן זוהי נקודת המכירה. מן הסתם התופעה הזו לא גורפת לכל הויז'ואל נובלס. ועל אף שקלאנד גם חולה במחלה הזו, אני עדיין מאמין שהוא ויז'ואל נובל טוב למדיי בזכות סבך העלילות שלו אחרי שהארקים הגנריים של הרומנטיקה הזולה נגמרים והעלילה עצמה מתפתחת יותר ונותנת אופי לדמויות.

מה DDLC עושה שונה בעצם?

Doki שם מראה לשחקן בפעם הראשונה. הוא הויז'ואל נובל הראשון שלא מתרפס על השחקן שמתעניין בעינוג-עצמי כנקודת מכירה אלא משחק הפוך – נקודת המכירה שלו היא בדיוק היציאה מהאזור הזה. המשחק מתחיל בצורה מאוד סטנדרטית לז'אנר וזה הפך כבר לMeme שבDDLC אתה לא משחק במשחק, המשחק משחק בך. בנקודות מסויימות המשחק מחליט לשבור את הקיר הרביעי ולפנות אלייך כשחקן, לשנות את המכניקה של המשחק, למחוק קבצים ודמויות מהמשחק, להזיז לך את העכבר, לייצר קבצים ותמונות ולתקשר איתך מעבר למשחק כדי לשבור את ההצגה שהולכת. עינוג-עצמי הוא קשה ללא שליטה.

שבירת הקיר הרביעי? .. יותר מזה

נדמה שההתעסקות היא בעיקר בנושאים האלה של שבירת הקיר הרביעי כמכניקת משחק מעניינת. ויז'ואל נובלס מאפשרים מספר ראוטים אבל כמה אינטרקטיביות באמת יש עם אותן דמויות? היכולת להפתיע את הקורא לגבי השפעותיו – הshock-value משחק תפקיד גדול על פני העלילה שבשלבים מסויימים כבר כל כך משובשת מכדי לומר שהיא העיקר כאן. ההלם כשלפתע יש התאבדות של דמויות וההשפעות המנטליות עליהן כמו גם השפעות המטא-עלילה: מחיקת הדמות, שליחת תמונות מטרידות ועוד. אבל שבירת הקיר הרביעי עדיין לא מתארת את לב העניין. נראה שיש פה יותר. הסיבה בגללה השבירות מהסוג הזה קורות היא בגלל דמות בשם מוניקה שהופכת כל כך אובססיבית כלפי השחקן שהיא מחליטה לבצע איתו אינטרקציות בתנאים שלה. נשמע מוכר?

מוניקה היא ההתגלמות של שחקן הויז'ואל נובל באופן ההפוך:

בעוד שבמקרה הרגיל כל הדמויות תמיד יסכימו למערכת יחסים איתך מהכרח הדרך בה תוכנתו (כדי למכור יותר), כאן השחקן מתוכנת ביכולת האינטרקציה שלו אך ורק להסכים למוניקה ולא לאף אחת אחרת. נדמה שאט אט מוניקה הופכת את המצב ליותר ויותר נח בעבורה – מוחקת דמויות והיסחי דעת מסביבה וכו'. נדמה שמוניקה התמכרה לאינטרקציה עם השחקן כמו ששחקן של Dating-Sim היה מתמכר לאינטרקציה עם דמויות דו מימדיות.
המשחק צוחק על כך כל העת – כבר בהתחלה: "בני אנוש הם יצורים דו-מימדיים" ומסתיים ברצון של מוניקה להפוך תלת-מימדית בדומה לאוטאקו-ים שרוצים להפוך דו-מימדיים כדי להתאחד עם דמות האנימה הרומנטית שלהם (Waifu, כך זה נקרא במרשתת) – תחליף לבני אדם אמתיים (תלת-מימדיים) בעלי יכולת הבחירה? קיימת גם התייחסות לפגיעה עצמית שם הביקורת הייתה קצת פחות ברורה – אולי הכוונה למשיכת תשומת לב ואיומים לפגיעה עצמית אם לא ישיג האוטאקו/ית את האהבה שהוא/היא מחפשת? במשחק הזה להיות "Noob" בז'אנר מקל מאוד על עיכול הנושאים.